אל מסעדת אל ראנצ’ו שבטבריה הגענו בסתם יום רביעי שגרתי באמצע השבוע, לכן כשראינו שהיא מלאה כבר ידענו שמשהו טוב עומד לקרות כאן. העיצוב הדרום אמריקני רמז לנו על העתיד לבוא ובלוטות הרוק החלו לעבוד עוד לפני שהתיישבנו.
מתחילים ברגל ימין
כמו בכל המקומות האיכותיים באמת, ישר כשהתיישבנו קיבלנו סלטים מלוא השולחן בליווי פיתות טריות ואווריריות כל כך עד שכמעט ביקשנו שיארזו לנו קצת לדרך. טחינה, חמוצים, קולסלאו, אפילו חומוס ביתי ומצוין היה שם. הכל היה טרי מאוד, מתובל בטוב טעם וכיפי. התחלה נהדרת.
למנה ראשונה אכלנו אמפנדס (21), מנה ארגנטינאית של כיסוני בצק מטוגנים. באל ראנצ’ו ניתן להזמין עם בשר, פטריות, תירס או עוף – אנחנו הלכנו על הבשר. מדובר במנה מצוינת של שלוש אמפנדות חמות, שמנמנות ומנחמות.
עיקריות מעולות
לעיקריות הזמנו מושט שלם (79) שניצלה לרמת עשייה מושלמת וזעק טריות בכל ביס.
המשכנו עם פרגיות עסיסיות בתיבול מדויק (79) וחזה עוף ביתי וטעים (69) וסיימנו עם כבד עוף שעשה כבוד לנתח הלא-ממש-מוערך הזה (69).
כל העיקריות מוגשות עם תוספות ואנחנו נהננו מתפוחי אדמה בסגנון מדורה ומבטטות צלויות.
כל דבר שהכנסנו לפה היה טרי, טעים ואיכותי, ולאורך כל השהות במסעדה ליווה אותנו שירות נעים ויעיל שהפך את החוויה למושלמת. לקראת סוף הארוחה גילינו שהמסעדה ממוקמת על חורבותיה של העיר העתיקה בטבריה והאבנים השחורות שבקירותיה הן לא רק עיצוב מקורי אלא ממש בזלת עתיקה. גם מסעדה וגם מסע אל העבר!
סיום מתוק
את מעט המקום שעוד נשאר לנו בחרנו להקדיש לקינוח הדרום-אמריקאי המושלם: צ’ורוס. הוא הגיע פריך ונהדר אחרי שכשוך בשמן עמוק ולצידו רוטב טופי ורוטב שוקולד חם. לא הייתם מנחשים שפרווה בחיים.
מאחר והמסעדה נמצאת במיקום מושלם – קרובה לכנרת, לגן הארכיאולוגי ולאזור השופינג של העיר – לא משנה מה תכננתם לעשות בטבריה, כנראה שאל ראנצ’ו תשתלב מצוין בתכנון. אל תוותרו על החוויה הדרום אמריקאית, ולא משנה אם אתם מתחברים יותר לבשר, לסלטים או לקינוחים, בכל מקרה תבואו על סיפוקכם.
אין תגובות